<h1>סמ"ג עשין סימן ע"ד</h1>
<h2>דף ל.</h2>
אין מחזירין אבידה בטביעות עין אלא לתלמיד חכם שהוא איש אמת שאינו משנה בדיבורו אלא במסכתא במטה ובאכסניא ובהבאת שלום שבין אדם לחבירו (ב"מ כ"ג ב' ותד"ה באושפיזא), במסכתא כיצד אם שאלוהו מסכתא זה סדורה לך בגירסא מדת ענוה הוא לומר לאו (רש"י) ואע"ג דאמרינן במסכת קידושין (ל' ב') מושננתם לבניך שיהו דברי תורה מחודדין בפיך שאם ישאלך אדם אל תגמגם היינו זה הבא לישאל דבר הוראה או דין (בד"ה במסכת), במטה כיצד אם שהה לבא לבית המדרש מפני ששמש מטתו ושאלוהו למה שהה תולה בדברים אחרים (ע"פ רש"י ותד"ה בפוריא), ובאכסניא כיצד אל יאמר אדם בפני רבים כמה פלוני איש טוב שנתארחתי אצלו בביתו כמה כבוד גדול עשה לי פן יבאו רבים להתארח אצלו וזהו מברך רעהו בקול גדול קללה תחשב לו (ע"פ ערכין ט"ז א'). ובהבאת שלום כיצד אם הוסיף או גרע כדי לחבבן זה לזה הרי זה מותר, ואם באו עדים ששינה בדיבורו חוץ מדברים אלו אין מחזירין לו האבידה בטביעות עין (ע"פ רמב"ם שם הי"ג).
